23/05/2008
אני התעוררתי ראשון היום. ירדתי לסלון, התיישבתי על הספה הגדולה והתכסתי בשמיכות שהיו מונחות שם. אבא התעורר קצת אחרי. הוא הכין לנו תה חם וטוסטים ובא לשבת לידי. לא הייתי יכול להסתיר עד כמה אני מדוכדך מאירועי אתמול. אבא הציע שנתקשר לבדוק מה שלום דן. דיברנו עם האחות בבית החולים, כי דן עדיין ישן. היא הייתה מאוד מעודדת. היא סיפרה לנו ששמו לדן גבס על הרגל, והוא צריך לשכב עכשיו לפחות שישה שבועות עד שהצלעות שלו יתאחו. לפי מה שהבנתי דן יחלים והכול יהיה בסדר
. אני ואבא התכרבלנו בשמיכות ושיחזרנו את כל מה שקרה אתמול.
"אתה יודע, מעולם לא ראיתי מפולת שלג כל כך גדולה". אבא אמר בקול מודאג, תוך כדי שהוא מלטף את ראשי. "בגלל אפקט החממה", הוא המשיך, "השלגים בקוטב מפשירים וגורמים למפולות גדולות. מדהים שכבר מרגישים את ההשפעה של התחממות כדור הארץ על הטבע".
"מה זה בדיוק אפקט החממה?" שאלתי
. הייתי חייב להבין את זה פעם אחת ולתמיד. דמיינתי לי בראשי משהו רשע שמותח ניילונים מסביב לכדור הארץ ומייצר מן חממה סביבו, שמחממת אותו. ידעתי שאין ממש איש כזה, אבל מאוד אהבתי את הדימוי הזה.
"אפקט החממה נוצר משכבה של גזים המקיפה את כדור הארץ. שכבת הגזים לא מאפשרת לחום הנפלט מהקרקע לעזוב את מעטפת האטמוספרה אל החלל החיצון. כל החום נשאר כלוא בתוך האטמוספרה וכדור הארץ מתחמם". הסביר אבא.
אה?! אז זה פשוט גזים! גזים שמחממים את כדור הארץ. "אבל מאיפה הם הגיעו? מה פתאום עכשיו? מה זה הגזים האלו?" שאלתי את אבא.
אבא התיישב זקוף וכחכך בגרונו "הגזים נפלטים לאוויר משריפה של דלקים או פחם למשל. שימוש במכוניות ששורפות דלק או חשמל שנוצר משרפת פחם גורם לפליטת הגזים האלו, בין השאר. אם לא נשנה את ההרגלים שלנו ההתחממות תימשך", אמר אבא, "והיא תשפיע גם על הדובים. לאט לאט הם יכחדו – הם לא יצליחו לצוד את האוכל שלהם, בגלל שהקרחונים שבים נמסים, והם פשוט ימותו ברעב."
הרגשתי שאבא יכול להמשיך לדבר על הנושא עוד שעות, אבל בינתיים כולם התעוררו, והתחלנו להתארגן ליום נוסף.
ספרנו למייקל שאתמול אחרי המפולת ראינו את הגורים בלי קרלה ושכנראה הם איבדו אותה בסופה. מייקל החליט שנתפצל. אני, אבא, רון וזואי הולכים לחפש את קרלה. מייקל ושאר הצוות הולכים בעקבות בוגי אוסקר ולירי. כמובן שנעזר במשדרים. כניראה שקרלה תמשיך לעבר האוקיאנוס במסעה לחפש מזון. אני מקווה שנמצא אותה במהרה.
