סוף או תחילתו של מסע

30/05/2008
המפגש עם אמא ומיה היה מאוד מרגש. רק שראיתי אותן הבנתי כמה בעצם התגעגעתי אליהן. תמיד נורא כיף לחזור הביתה. נתתי למיה את בובת דב הקוטב שקניתי לה בשדה התעופה בנורבגיה ונראה לי שהיא מאוד אהבה אותה. קראנו לה בוגי. לפני שהספקתי לספר לאמא את כל החוויות שלנו, בן ואיתי כבר התקשרו לשמוע איך היה. אני לא יכול לחכות להראות להם את השן של הדוב שקיבלתי מזואי, ואת כל התמונות שצילמתי. אמרתי להם שיש לי המון סיפורים מעניינים לספר להם ושהם חייבים לבוא לשמוע.

אמא סיפרה שבדיוק שהיינו בארץ מלך קרל, הארגון הבינלאומי לשמירת הטבע (IUCN) הוסיף את דובי הקוטב לרשימת החיות הנמצאות בסכנת הכחדה.

"לפי ההערכה, ב-40 השנים הקרובות צפויה אוכלוסיית דובי הקוטב לקטון בכמעט שליש."

אני לא יכול להאמין על עצמי, אבל עכשיו אני כבר ממש מחכה לתת את ההרצאה שלי על דובי הקוטב בכיתה. אני חושב שזה נורא חשוב שכולם יכירו את הספור של דובי הקוטב. שכולם יכירו את הסיפור של התחממות כדור הארץ. אם כולנו נשמור יותר על כדור הארץ, אולי נוכל לשפר את מצבו. כבר ערכתי את המחברת שלי וצירפתי לה תמונות והסברים, כדי שאני אוכל להראות לכולם מחר בבית הספר. קראתי למחברת שלי "מיומנו של חוקר טבע". מה אתם אומרים- נראה לכם שם מתאים?...