04/05/2008
עברו כבר שלושה ימים מאז שהגענו ועדיין לא יצאנו לשטח, כי הרוחות מאוד חזקות. לפעמים זה מרגיש ממש כאילו הבקתה שלנו תיכף תעקר ממקומה ותעוף. כל פעם שמישהו פותח את הדלת, צריך להיאבק עם הרוח כדי לסגור אותה. בקיצור, מזג האוויר לא בדיוק נחמד אלינו ואנחנו תקועים בבקתה. 
מאוד משעמם לי. אתם בטח חושבים שאני איזה ילד מפונק, שגם בטיול לקוטב הצפוני הוא מתלונן. אבל באמת, לא קורה כאן כלום. לצערי, כל החששות שלי לגבי "ההרפתקאות" שמחכות לי מתאמתות בינתיים. אנחנו כל הזמן בבקתה ואין מה לעשות. (אפילו לכתוב מיילים לאיתי ובן אני לא יכול, כי יש שיבושים בחיבור לאינטרנט, בגלל מזג האויר.)מזל לפחות שאנשי הצוות שעובדים עם אבא מאוד נחמדים וכל הזמן דואגים לי ולזואי. חוץ ממייקל
. מייקל הוא מפיק התוכנית והתפקיד שלו זה לארגן את לוח הזמנים ואת כל מה שדרוש לאנשי הצוות, כך שהם יוכלו להתמקד בצילומים. כל היום הוא מתהלך הלוך ושוב בבקתה, כולו לחוץ ומדבר בטלפון בצעקות. בין היתר, הוא מנסה לקבל דיווחים מתחנת המחקר שעל האי ולהבין את תחזית מזג האוויר. אני וזואי מנסים להתעלם ממנו, אבל תאמינו לי שזה בכלל לא פשוט. בלי שום קשר, אני כבר ממש מחכה לצאת לשטח. אני לא יכול להיות כלוא כאן יותר. אתמול אני וזואי עשינו טורניר בנינטנדו DS שלי
. שיחקנו בערך 10 שעות. היום כבר אפילו לא היה לי חשק לשחק יותר ב-DS, אז קראתי קצת. בסוף היום דן לימד אותנו כל מיני משחקי קלפים. אני באמת מקווה שמחר כבר נוכל לצאת לשטח. 
