24/05/2008 - כעבור 5 שעות
המשכנו במעקבנו אחרי קרלה, כשהיא מתקדמת לעבר האוקיינוס. אבא אמר שעכשיו אנחנו כבר לא נמצאים על היבשה ובעצם אנחנו עומדים על שכבת קרח עבה שצפה מעל המים. אני הולך ראשון ודוקר את הקרח במקל מיוחד כדי לבדוק אם עובי הקרח מספיק חזק כדי להחזיק אותנו. לפעמים שכבת קרח שנראית ממש עבה נסדקת ואז אנחנו מאוד שמחים שלא שקענו בתוך המים. המים ממש קפואים וזה יכול להיות לא נעים. קרלה הולכת כמה מטרים לפנינו. היא הולכת בזהירות תוך כדי שהיא מרחרחת את הקרח. מדי פעם היא נשכבת על ביטנה ומתקדמת בזחילה. ככה היא מפזרת את המשקל שלה על פני שטח גדול יותר, ומקטינה את הסיכוי שהקרח תחתיה ישבר. היא מחפשת פתחי אוורור של כלבי ים, שדרכם הם עולים לשאוף אויר. היא מזכירה לי כלב גישוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה