05/05/2008 - ערב
כולם מאוד עייפים, אך מאוד מרוצים 
. היה לנו יום מאוד משמעותי. מייקל הודיע שמעכשיו נעקוב אחרי קרלה והגורים ונתעד את מסעם לאוקיאנוס לחפש אוכל. הוא אפילו הרים כוסית בארוחת הערב לכבוד מציאתם של קרלה והדובים. "וכולנו נשתה לחיים לכבוד משפחת דוביקרלה" – חושב שהבדיחות שלו מצחיקות, "משפחת דוביקרלה..."
– איזה מעצבן הוא. אני באמת לא כל כך אוהב את מייקל
. אחרי האוכל, כולם ישבו לנוח. אני שיחקתי קצת בנינטנדו שלי, אבל לא כל כך יכולתי להתרכז. חשבתי על הדובים. מאוד הטריד למה האבא של הגורים לא יצא איתם מהמאורה. איפה הוא? החלטתי לחפש מידע על אורח חייהם של דובי הקוטב באינטרנט, ואולי כך אצליח לפענח את התעלומה. למזלי המחשב הנייד היחידי המחובר לרשת, היה פנוי. זואי הצטרפה אלי. הקלדנו "דובי קוטב" בגוגל, וקיבלנו רשימה של אתרים מעניינים. היו מלא תמונות של דובים – כולם מאוד דומים לקרלה
. קראנו שרק דובות שבהריון חופרות להן מאורה בתחילת החורף ונכנסות לישון בה לבד. הן ממליטות את הגורים שלהן במאורה (בדרך כלל שניים או שלושה), ועם תחילת האביב הן יוצאות עם הגורים מהמאורה לחפש אוכל. בינתיים עד שהם מוצאים אוכל, הגורים יונקים מהאמא שלהם חלב. הם נשארים עם אמא שלהם שלוש שנים, עד שהם לומדים להיות עצמאיים. אחרי כל החיפושים, פתאום נורא מצא חן בעני לחקור את אורח חיי הדובים. ברצינות, אולי שאהיה גדול באמת אהיה חוקר טבע
. שסיימנו, שלחתי דוא"ל לאמא בן ואיתי וסיפרתי להם על הדובים שמצאנו. אני חייב ללכת עכשיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה